כשרות חברי אגודה שיתופית לכהן כחברי וועד באגודה 

המונח "קלון" או "עבירה שיש עימה קלון", לא הוגדר בחקיקה, אך ניתנה לו פרשנות בפסיקה ענפה של בתי המשפט, בה נקבע שהגדרת הקלון תעשה בהסתמך על נורמות חברתיות וציבוריות, ההולמות התנהגות מוסרית ואזרחית, ובמהלך השנים, נקבעו מס' פרמטרים שייבחנו לצורך החלת הגדרת "עבירה שיש עימה קלון": תדירות המעשים, תפקידו ומעמדו של מבצע העבירה, מדיניות משפטית וכד'

במערכת החוקים במדינת ישראל, קיימים מס' חוקים השוללים או מונעים מאדם אשר הורשע בעבירה הנושאת עימה קלון את האפשרות לכהן במשרה ציבורית, או בתפקיד הנושא עימו אמון מיוחד, וכאשר נקבע בפסק דין חלוט, כי אדם הורשע בעבירה מובהקת שיש עימה קלון, נחסמת בפניו האפשרות לשמש בתפקיד ציבורי.

אך מה הדין כאשר בית המשפט אינו מציין באופן מפורש במסגרת פסק הדין, כי המדובר בעבירות שיש עימן קלון? האם גם אז ימנעו מהמורשע לשמש בתפקידים ציבוריים?

לאחרונה, הובאה סוגיה מעין זו (במסגרת תיק מס' 1043/604/10), לפתחו של רשם האגודות השיתופיות, ובה נדרש הרשם להכריע, האם העבירה בה הורשע חבר אגודה, הינה עבירה שיש עימה קלון אם לאו?  

עובדות המקרה עוסקות בבחירתו של חבר אגודה (אשר הורשע בפסק דין בעבירות שלכאורה יש עימן קלון), לתפקיד יו"ר ועד ההנהלת האגודה, ובעקבות כך הוגשה לרשם האגודות בקשה, למנוע מאותו חבר אשר נבחר במסגרת בחירות שהתקיימו באגודה, מלשמש כחבר הנהלה בוועד האגודה, וזאת לפי שכנגד החבר הנבחר התקיימו הליכים משפטיים שבהם הורשע וניתן בעניינו פסק דין חלוט.

כך, נטען כנגד החבר שנבחר לוועד ההנהלה, כי העבירות בהן הורשע, נוגעות לעיסוקו של עובד ציבור ומהוות עבירות שיש עימן קלון וגם בשל כך, לא שייך שהחבר יכהן בוועד האגודה.

שאלת כשרותם של חברי אגודה לשמש כחברי ועד הנהלה, מובאת בסעיף 26 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975, ולפיו:

(א)       "אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:

(1)     מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עמה קלון – תוך שלוש שנים מיום מתן פסק הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר;

(2)      מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו".

הוראות תקנה 26 מגדירות באופן ברור, כי חבר אגודה שהורשע בפסק דין סופי, על עבירה שיש עמה קלון (גם אם הדבר לא נכתב באופן מפורש במסגרת פסק הדין), או חבר אגודה שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה, תוך שלוש שנים מיום שניתן פסק הדין או מיום גמר ריצוי העונש – פסול להיבחר לועד האגודה או להמשיך לכהן בוועד האגודה.

כבוד הרשם קבע בהחלטתו, כי:

"במקרה הנדון, העבירות שהורשע בהן המשיב, הן עבירות שלא נקבע בפסק הדין שיש עימן קלון. בית המשפט לא התייחס כלל עת הרשיע את המשיב לשאלת הקלון, אך בנסיבות מיוחדות יכול ויהיה בהן משום קלון מפאת חומרתן"

רשם האגודות ציין עוד בהחלטתו, כי בכל הקשור לנושאי משרה במשרות ציבוריות טוהר המידות הינו בעל חשיבות מיוחדת ועומד בבסיס השירות החברתי ציבורי.

הרשם, עשה שימוש בסמכותו מתוקף סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, ומינה חוקר לבדיקת כשירותו של החבר שנבחר לכהן בועד הנהלת האגודה, לאור הרשעתו ולאור הוראות סעיף 26 לתקנות. החוקר אמור לבחון את העבירות אותן ביצע ובגינן הורשע חבר האגודה ובהתאם לכך להמליץ בפני הרשם האם מדובר בעבירות שיש עימן קלון.

לאחרונה, קיימת מגמה הולכת ונרחבת מצד בתי המשפט, להחלת נורמות הנהוגות במשפט הציבורי גם אל תוך מסגרות ומוסדות מהמשפט המעין ציבורי, דוגמת האגודות השיתופיות, ועד להחלתן גם על המגזר הפרטי. כך, עקרונות רבים הקיימים בדיני החברות התקבלו כעקרונות אשר ניתן להחילם על אגודה שיתופית, ומשום כך, כשירותם של נבחרי הציבור ופעולותיהם של חברי ועד הנהלת האגודה, נבחנות כעת בעיני בתי המשפט בצורה מחמירה מבעבר.

ידועה ומוכרת אימרת חז"ל לפיה: "אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו", אך מכאן ועד לעבירות שיש עימן קלון, נראה שעוד ארוכה הדרך.